אודות הדוח

הדו"ח מתבסס על נתוני 2019, טרם משבר הקורונה. עם זאת, הנתונים הכלכליים מראים כי ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה כוללות בין היתר עליה בשיעורי האבטלה וירידה בהכנסה הפנויה של משקי הבית, וכפועל יוצא הביאו להחמרת בעיית אי-הביטחון התזונתי בישראל. נתונים מדאיגים אלה מחזקים את הצורך במדיניות הצלת מזון, אשר תאפשר להציל מזון בשליש מהעלות תוך חסכון משמעותי של משאבי סביבה, ככלי מדיניות כלכלי-סביבתי וחברתי.

על פי אומדני הדו"ח, סך היקף אובדן המזון בישראל לשנת 2019 עומד על 2.5 מיליון טון, בשווי של כ- 20.3 מיליארד ₪. סך האובדן מהווה כ- 35% מהיקף ייצור המזון בישראל. מתוכם, אובדן של מזון בר-הצלה, כלומר מזון הראוי למאכל, בהיקף של כ- 1.2 מיליון טון ובשווי של כ- 7.1 מיליארד ₪.

הדו"ח כולל לראשונה מודל מפורט לאומדן ההשפעות הסביבתיות של אובדן מזון. סך העלות הסביבתית של אובדן מזון בישראל עומדת על כ-3.2 מיליארד ₪. מתוכה 1.4 מיליארד ₪ עלות שימוש במשאבי טבע (מים וקרקע), 1 מיליארד ₪ עלות פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר ו-800 מיליון ₪ עלות טיפול בפסולת. 6% מגזי החממה בישראל מקורם באובדן מזון. אובדן המזון (כולל אריזות) מייצר כ-35% מהיקף הפסולת העירונית בישראל.

הדו"ח, המתבסס על המודל הכלכלי לענף המזון של BDO, כולל מחקר מקיף ומפורט של היקף אובדן המזון לסוגיו בישראל. הדו"ח חושף את פוטנציאל ההצלה בכל אחד משלבי שרשרת הערך של ייצור המזון, ואת העלויות הסביבתיות של אובדן המזון בכל שלב.

ממצאי הדו"ח מצביעים על כדאיות גבוהה להצלת מזון, מההיבט הכלכלי, החברתי והסביבתי. כל שקל המושקע בהצלת מזון מאפשר להציל מזון בשווי ישיר של 3.6 ₪. בתוספת ההשפעות הסביבתיות כל שקל המושקע בהצלת מזון מייצר ערך כלכלי של 4.2 ₪ למשק הלאומי.

בעיית אובדן המזון אינה קיימת רק במשק הישראלי; היקף האובדן בישראל הינו בסדר גודל דומה לזה שבמדינות מפותחות בעולם. מדינות אחרות, גיבשו חקיקה, תכניות לאומיות ויעדים רב-שנתיים לעידוד הצלת מזון והקטנת האובדן. בישראל, נחקק באוקטובר 2018 החוק לעידוד הצלת עודפי מזון המהווה מרכיב ראשוני לקראת גיבוש מדיניות ממשלתית לקידום הנושא.

אנו מקווים כי שיתוף פעולה זה יהיה צעד נוסף ברתימת הממשלה כולה לקידום הנושא ולגיבוש פתרון כלכלי, חברתי וסביבתי לאובדן המזון בישראל.