בהסכם פריז, שנחתם בוועידת האקלים של האו“ם ב-2015, קבעה ממשלת ישראל יעד לאומי להפחתת פליטות גזי חממה עד שנת 2030
כלי מדיניות לצמצום אובדן ובזבוז מזון בעולם ובישראל
בשנים האחרונות גוברת ההכרה בבעיית אובדן המזון העולמית. על מנת לסייע במאמץ העולמי, עמלים באו"ם ובארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) על הטמעת מדד בינ"ל אחיד לאמידת היקף אובדן המזון ברחבי העולם. בנוסף לכך, השיק האו"ם ב-2019 דו"ח חדש (45), אשר מדגיש את החשיבות של בחינת השפעות סביבתיות של אובדני המזון בנוסף לאלו הכלכליים-חברתיים; הדו"ח גורס כי שימוש בגישת הערכת מחזור חיים (LCA) של אובדני המזון והטיפול בהם כפסולת, עשוי לסייע בגיבוש מדיניות לצמצום אובדן מזון.
יעד לצמצום אובדן המזון ב-50% עד 2030
- בספטמבר 2015 הכריז הממשל הפדראלי בארה"ב על יעד לאומי של צמצום אובדן המזון ב-50% עד 2030 במסגרת יעדיה-SDG של האו״ם.
- במרץ 2017 הציב הפרלמנט האירופאי יעד וולונטרי להפחתת אובדן מזון באיחוד האירופאי ב-30% עד שנת 2025 וב-50% עד שנת 2030. בהתאם לכך, מדינות רבות התחייבו לעמידה ביעד זה, בניהן- ספרד, איטליה, יוון, צרפת, בלגיה, גרמניה, הונגריה, פולין, שבדיה, אנגליה.
- בשנת 2017 הגדירה ממשלת אוסטרליה יעד להפחתת כמות פסולת המזון שהיא מייצרת ב-50% עד 2030.
חקיקה - הצלת מזון
- החוק לעידוד הצלת עודפי מזון (השומרוני הטוב) – חקיקה הפוטרת מאחריות גופים אשר תרמו מזון, קיימת בארה"ב עוד משנת 1996. החקיקה קיימת גם בישראל מאוקטובר 2018.
- במאי 2019 חוקק הפרלמנט של יפן את החוק לקידום הפחתת אובדן מזון (The food loss act). החוק מחייב את הממשלה הלאומית לקבוע מדיניות להפחתת אובדן ובזבוז מזון, בין היתר דרך חינוך צרכנים ועסקים. כמו כן, החוק מחייב לנקוט בצעדים המאפשרים פעילות ארגוני הצלת מזון.
- בפברואר 2016 צרפת הפכה למדינה הראשונה בעולם האוסרת זריקת מזון מרשתות השיווק. החוק מחייב את כל רשתות השיווק המוכרות בשטח של מעל ל-400 מ"ר לתרום את עודפי המזון לבנקי מזון, במקום להשליכם או להשמידם. בעקבותיה, גם באיטליה, בפולין, בשוויץ ובצ'כיה חוקקו חוקים דומים אשר הביאו להפחתת אובדני מזון מרשתות השיווק ולהגברת התרומות לארגוני הצלת המזון במחוזותיהן.
- בשנת 2018 הועלתה במדינת מיזורי בארה"ב הצעת חוק שעל פיה העסקים הגדולים במדינה ידרשו לתרום את עודפי המזון שלהם. כך שכל עסק בעל מחזור מכירות הגבוה מ-5 מיליון דולר בשנה יצטרך לתרום 10% מעודפי המזון לארגונים ללא מטרות רווח.
- בארה"ב קיים חוק פדרלי משנת 2015 המספק אפשרות לקיזוז בתשלומי המס עבור תרומת מזון (בהתאם לחוק השומרוני הטוב) לעמותות ולנזקקים. כמו כן, קיימת חקיקה ברמה המקומית בנושא בין היתר, במדינות אורגון ווושינגטון.
- במדינת אורגון בארה"ב קיימת חקיקה המעניקה זיכוי במס לחקלאים אשר תורמים את עודפי התוצרת מהשדה לאחר הקציר בשווי של 10% משווי השוק של התוצרת הנתרמת.
- במקסיקו קיים חוק המאפשר לתאגידים ולפרטים זיכוי במס על תרומות מזון של עד ל-7% מסך ההכנסה החייבת במס.
חקיקה - תאריכי תפוגה
- בשנת 2017 ספרד חוקקה חוק להאחדת סימוני תאריכי תפוגה.
- ביולי 2019 הועלתה הצעת חוק לקביעת סטנדרטים אחידים לתוויות התפוגה של המזון בארה"ב, על מנת למנוע בזבוז מזון שעדיין ראוי למאכל.
- בדנמרק, החל משנת 2019, ניתן למכור מוצרים לאחר פקיעת תאריך התפוגה, במידה ואין בצידם סכנה בריאותית.
חקיקה - ניהול פסולת
- חוק הגנת הסביבה הקנדי, אשר נחקק ב-1999, דורש פיתוח והטמעת תכניות לניהול פסולת מזון כחלק מניהול הפסולת העירונית של הרשויות המוניציפליות במדינה.
- החל משנת 2013 פועלת בדרום קוריאה מדיניות המחייבת את משקי הבית לשלם עבור כמות המזון שהם זורקים. בעקבות כך, דרום קוריאה הפחיתה את אובדן המזון ב-10% בארבע שנים.
- החל מ-1 בינואר 2016 חויבו שירותי הקייטרינג והמסעדות בצרפת אשר מספקים שירות ל-150 לקוחות ומעלה ביום להימנע מהשלכת עודפי המזון ולבחור באופני טיפול סביבתיים דוגמת: הצלה, קומפוסטציה ועיכול אנאירובי (46) אם כמות העודפים מסתכמת ביותר מ-10 טון בשנה. מסעדות ושירותי קייטרינג שלא יעשו כן – יקנסו ב- 75 אלף יורו.
- בשנת 2019 השיקה צ'כיה פיילוט לאיסוף פסולת מזון מופרדת מהבתים, לצורך הפיכתה לדשנים, ובעתיד לייצור ביו-גז לאנרגיה. מהלך זה תורם לצמצום פסולת המזון הביתית אשר נשלחת להטמנה.
תמריצים כלכליים - הטבות מס
- בשנת 2016 נחקק באיטליה חוק המציע גמול לעסקים בצורה של הטבות מס על תרומת מזון. כמו כן, איטליה מתמרצת בעזרת הטבות מס טיפול בפסולת מזון כקומפוסט ופסולת לביו-אנרגיה.
- מדינות רבות מעניקות הטבות מס על תרומת מזון, ביניהן – בריטניה, ארה"ב, גרמניה, צרפת, קנדה, ספרד, פולין, בלגיה, הונגריה, פורטוגל, צ'כיה ויוון.
תמריצים כלכליים - תמיכות להפחתת פסולת במקור
- המשרד להגנת הסביבה הבריטי, מממן קרן תמיכות על סך 18 מיליון פאונד לתמיכה בפרוייקטים של התייעלות משאבים במטרה להסיט, לצמצם ולנהל טוב יותר פסולת בכלל ופסולת מזון בפרט.
- בסקוטלנד פועלת קרן פסולת ממשלתית אשר מאפשרת לעסקים לקבל מענק עבור הטמעת אמצעים למדידת והפחתת פסולת.
- בין השנים 2010-2014 משרד הכלכלה ההולנדי השקיע 3.15 מיליון יורו במחקרים העוסקים במניעת והפחתת בזבוז ואובדן מזון.
הסברה והעלאת מודעות
- במאי 2019 בבריטניה ארגון WRAP השיק את קמפיין בשם "Guardians of Grub" אשר מטרתו לספק כלים לאנשי מקצוע מתחומי שירותי המזון, החל ממסעדות מישלן ועד לפאבים מקומיים בבריטניה. במסגרת קמפיין זה, מקבלים אנשי המקצוע, בין היתר, הדרכות, כרזות ומחשבון לחישוב אובדן המזון, במטרה להקנות כלים וצמצום אובדן המזון דרך שינויים פשוטים באופן קניית המזון, הכנתו והגשתו. כמו כן, ב-17 במרץ 2020 פרסם WRAP מדריך "מפת דרכים" לחקלאים המספק כלים והדרכה למדידה של עודפי תוצרת בעת הגידול במטרה שהחקלאים יוכלו להעריך את רמת המזון שאובד מתוצרתם ובעקבות כך לנהל ולצמצם את אובדן המזון.
- החל מאוקטובר 2019, נקבע ביפן כי בכל שנה ב-30 לאוקטובר יתקיים יום מודעות לצמצום אובדן מזון במדינה.
- ממשלת דנמרק השיקה קמפיין לחינוך צרכנים לגבי השימוש בתוויות מזון. כחלק מכך, בפברואר 2019 התחייבו מובילי תעשיית המזון להוסיף למוצרים תווית של "לרוב טוב אחרי" ("Often good after") על מנת להזכיר לצרכנים שהאוכל יכול להיות בטוח לאכילה גם לאחר התאריך המוגדר כ"טוב ביותר לפני" ("Best before"), וכן שהם יכולים לשפוט בעצמם האם לצרוך את המוצר גם לאחר מעבר התאריך "הטוב ביותר לפני".
- באוקטובר 2018 מחלקת החקלאות של ארצות הברית (USDA), הסוכנות להגנת הסביבה (EPA) ומנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) התחייבו לפעול בשיתוף פעולה למען עמידה ביעד צמצום אובדן המזון ב-50% עד לשנת 2030. כחלק מכך הסכימו השותפויות לתאם פעולות כמו – חינוך צרכנים, הדרכה לגבי תוויות מזון, בטיחות מזון ועוד.
- בנורבגיה הושק ספר הדרכה בשנת 2017 למניעת אובדן מזון במקטע הביתי. הספר מספק הנחיות לאחסון נכון של מזון וכן מתכונים לשימוש בשאריות מזון. הספר זמין גם באופן מקוון כמדריך דיגיטלי.
פעילויות הסברה והעלאת מודעות למניעה וצמצום של אובדני מזון מתקיימות גם באיטליה, הולנד, קנדה, גרמניה, שבדיה, ספרד, אוסטריה, פולין, אירלנד, בלגיה, צרפת, הונגריה, ניו זילנד, פורטוגל, פינלנד ולוקסמבורג.
מחקר ופיתוח
- ביוני 2020 פורסם מאמר על ידי הארגון הסביבתי WWF וארגון WRAP הבריטי, העוסק בצעדים הנדרשים כדי להאיץ את ההתקדמות בצמצום בזבוז המזון באיחוד האירופי. המאמר מתייחס לתוכניות עבר שנוצרו ע"י האיחוד לגבי הצורך בפיתוח מתודולוגיה למדידה של בזבוז מזון וכלי פעולה. כמו כן, המאמר מתייחס לפעילויות המצריכות התייחסות מדינית כגון תכנון מדיניות חקלאית, רגולציה, פיתוח אסטרטגיה לאומית למניעת אובדן מזון והצורך במעבר לכלכלה מעגלית בייצור וצריכת מזון.
- בפברואר 2019 השיקה גרמניה אסטרטגיה לצמצום אובדן מזון, במסגרת אסטרטגיה זו יבוצע מחקר לצורך פיתוח אריזות מזון חכמות שיאפשרו לסמן בצבע מזון שטרם פג תאריך תוקפו.
- במרץ 2018, המשרד לאיכות הסביבה הפולני השיק תוכנית תלת שנתית לחקר פסולת מזון. בפרט, המחקר בוחן היכן נוצרת פסולת מזון בשרשרת הערך וכיצד יש להתמודד על מנת לצמצם פסולת זו.
- באוסטרליה פועל מכון מחקר – Fight Food״ Waste Cooperative Research Center״ החל משנת 2018 במימון המדינה, שמטרתו הינה למצוא דרכים לצמצום אובדן מזון.
- בספטמבר 2017 פרסמה מחלקת החקלאות של ארצות הברית (USDA) מחקר על טכנולוגיות חדשות להארכת חיי מדף של מוצרי מזון שונים.
- מדינות נוספות התומכות במחקר ופיתוח המקדמים מניעה וצמצום של אובדני מזון – דנמרק, איטליה, הולנד, קנדה, שבדיה, ספרד, נורבגיה, אירלנד, הונגריה, אוסטריה ויפן.
תמיכה במלכ״רים
- במאי 2019 העניקה בריטניה תמיכות על סך 4 מיליון פאונד לארבעה מלכ"רים העוסקים בהצלת מזון.
- בשנת 2017 התחייבה ממשלת אוסטרליה להקציב 1.3 מיליון דולר כתמיכה בארגוני הצלת מזון כחלק מקמפיין משותף לשימוש נכון יותר במזון.
- באיטליה, ארגון Buon Fine Coop העוסק בהצלת מזון נתמך ע"י הממשל המקומי.
- בדנמרק, ארגון Stop Wasting Food Movement אשר נתמך ע"י הממשלה, הביא להפחתה משמעותית של אובדן מזון.
- שוויץ תומכת ב-Fondation Partage אשר עוסק בהצלת מזון וחלוקתו מחדש.
- בפורטוגל תומכת הממשלה ב-Zero Desperdicio אשר פועלת להצלת מזון וכן ב Food Support Network אשר אוספת עודפי מזון ומחלקת אותם כארוחות צהריים בבתי ספר.
- בפולין פדרצייה של בנקי מזון ממומנת ע"י הממשלה. במקביל, החל משנת 2019 – תקבולי קנסות אשר ניתנים לקמעונאים שמשליכים מזון בפולין, מועברים למלכ"רים אשר פועלים להצלת מזון.
פעולות סיוע להתמודדות עם אובדן המזון במשבר הקורונה
בארה"ב, על מנת להתמודד עם המלאים שלא שווקו בשל המשבר, הממשל האמריקאי התחייב לרכוש תוצרת טרייה, חלב ובשר, מחקלאים שמכירותיהם הסתמכו על המקטע המוסדי, בהיקף של 3 מיליארד דולר, ולהעביר מוצרים אלו לעמותות המסייעות במזון לנזקקים.
בצרפת, כתוצאה מהגבלות התנועה והסתמכות על עובדים זרים נוצר מחסור בידיים עובדות בחקלאות, דבר שיכול להגדיל את אובדן המזון בחקלאות (אין מי שיקטוף את התוצרת החקלאית), בתגובה לכך צרפת מעודדת מובטלים לעבוד בחקלאות ובמקביל מאפשרת להם המשך קבלת דמי אבטלה בנוסף למשכורת מהעבודה בייצור החקלאי.
באוסטרליה, כמו במדינות רבות בעולם משבר הקורונה והסגר שהוטל יצר פגיעה בייצוא התוצרת. חקלאים רבים לא יכלו למכור את תוצרתם עקב הסגר. במקביל, צמצום מספר הטיסות בענף התעופה הובילו לעליית מחירי השינוע האווירי ולהופכו ללא כלכלי עבור חלקם, כך שחקלאים רבים נאלצו להשמיד תוצרת חקלאית. על מנת להתמודד עם בעיה זו ולמנוע את השמדת התוצרת, החליטה ממשלת אוסטרליה להשתתף בעלויות התובלה האווירית הבינלאומית ולהפחית את עלויות היצואנים.
כמו כן, על מנת להתמודד עם הפגיעה הכלכלית בעקבות המשבר ועם אובדן המזון במשקי הבית, מרכז המחקר השיתופי למאבק בפסולת מזון באוסטרליה מתכנן לפתוח בקמפיין במדיה החברתית. מטרת הקמפיין היא לתת טיפים כיצד לחסוך כסף על ידי צמצום אובדן מזון במשקי הבית.
בבריטניה, על מנת להקל על שיתופי פעולה בין עסקים עם עודפי מזון לבין האוכלוסייה שזקוקה לעודפי מזון אלו, הממשלה העבירה מענק חירום להצלת עודפי מזון של כ-5 מיליון פאונד לקרן המשאבים של WRAP.
באיטליה, עקב סגירת בתי הספר פעלה עיריית מילאנו לתרום את מוצרי המזון ממטבחי בתי הספר לעמותות. בנוסף, העירייה תיווכה בין מסעדות שנאלצו להיסגר לבין עמותות לצורך העברת המזון לנזקקים.
בישראל, על מנת להתמודד עם הגידול במספר משקי הבית החיים באי-ביטחון תזונתי בשל הפגיעה הכלכלית של המשבר, אישרה הממשלה באוגוסט 2020 תקציב של 700 מיליון ש"ח עבור מענקי ביטחון תזונתי – אולם טרם הוחלט מנגנון החלוקה.
בנוסף, הממשלה שילשה את התקציב עבור סלי המזון המחולקים במהלך חגי תשרי, פסח וחג אחר וכן במהלך השנה. לכל אלו מתווספים מענקי הסיוע הכלליים והארכת הזכאות לדמי אבטלה עבור מי שנפגעו כלכלית מהמשבר.
זאת ועוד, במהלך תקופת הסגר הראשון הוסבו תקציבים במשרד הרווחה לטובת חלוקת סלי מזון לנזקקים.
התפתחויות בישראל בתחום אובדן ובזבוז מזון
באוקטובר 2018 אושר בקריאה שלישית "החוק לעידוד הצלת עודפי מזון".
לקט ישראל
לקט ישראל הינו ארגון הצלת עודפי המזון הגדול בישראל. הארגון מציל מידי שנה אלפי טונות של תוצרת חקלאית עודפת ומיליוני ארוחות לטובת מאות אלפי נזקקים בכל רחבי הארץ. לשם כך מקיים הארגון מגוון רחב של פעילויות להצלת מזון: קטיף תוצרת טרייה בשדות החקלאיים ואיסוף תוצרת חקלאית מהשדות ומבתי האריזה וכן הצלת ארוחות מבושלות מזינות ממקורות שונים. בשנת 2019 הציל לקט ישראל מזון מבושל בהיקף של כ- 2.2 מיליון ארוחות מבושלות מבסיסי צה"ל, בתי מלון, חברות הסעדה ואירועים, מסעדות ועוד וכ- 15.7 אלף טון תוצרת חקלאית בשווי כולל של כ-209 מיליון ₪.
עודפי המזון הועברו לכ-175,000 נזקקים מדי שבוע, באמצעות כ-200 עמותות בכל רחבי מדינת ישראל. העמותות מקבלות הדרכה מלקט ישראל בתחום בטיחות המזון ונדרשות על ידי הארגון לעמוד בכללים מחמירים בנושא. הארגון מסייע לעמותות גם ברכישת תשתיות מתאימות הנדרשות לשם הקפדה על כללי בטיחות המזון.
בקרב האוכלוסיות המקבלות את המזון המוצל אין גישה סדירה למזון בריא, ידע ומודעות בנושאי תזונה נבונה והשפעתה על הבריאות. לפיכך, בשנת 2019 העבירו תזונאיות הארגון לנזקקים, 80 סדנאות לתזונה בריאה בתקציב מוגבל.
המשרד להגנת הסביבה
- בימים אלו מגבש המשרד להגנת הסביבה אסטרטגיית פסולת. האסטרטגיה צפויה לעסוק גם בהפחתה במקור של פסולת, לרבות פסולת מזון. בתוך כך וכנדבך באסטרטגיה דו"ח זה מתפרסם במיזם משותף של המשרד להגנת הסביבה ועמותת לקט ישראל, לבחינת ההשלכות הסביבתיות של אבדן והצלת מזון.
- במהלך השנה האחרונה תמך המשרד בסדרת סדנאות ברחבי הארץ עבור הציבור הרחב בנושא צמצום בזבוז מזון במשקי הבית. הסדנאות שהתקיימו ביישובים: אשדוד, נצרת, תל אביב-יפו, בסמת-טבעון, ג'אסר-א זרקא, בוצעו על ידי ארגון TNS ישראל (The Natural Step – הצעד הטבעי) בשיתוף הרשויות המקומיות בהן התקיימו. נוסף על כך תומך המשרד גם בהכנת מסמך מדיניות בנושא צמצום בזבוז מזון על ידי ארגון TNS.
החל משנת 2016 נוסף לתכנית החינוכית המשותפת בנושא קיימות של המשרד להגנת הסביבה ומשרד החינוך רכיב שעוסק בהפחתת בזבוז מזון. לתכנית זו נחשפים מדיי שנה כ-100,000 תלמידים.
המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף עם המכללה לכלכלנים חברתיים, ערך שתי עבודות מחקר לבחינת פוטנציאל להפחתת בזבוז מזון ברשתות שיווק והפחתת בזבוז מזון הנובע מתאריכי תפוגה של מזון (2015-2016). בעקבות העבודות נערכה בחינה של התקן לסימון מזון ארוז בישראל והועלו אפשרויות לשיפור והפיכת הסימון לברור יותר לצרכנים.
תו ירוק לבתי קפה ומסעדות הושק ב-2016 בשיתוף פעולה בין המשרד להגנת הסביבה, עיריית תל אביב-יפו ומכון התקנים. התו כולל התייחסות גם להיבטים של צמצום בזבוז מזון.
המשרד להגנת הסביבה היה שותף אסטרטגי בתהליך עבודה תלת מגזרי בנושא הפחתת בזבוז מזון שהוביל ארגון TNS ישראל. במסגרת תהליך זה זוהו כיווני פעולה מרכזיים ואף הושקה אמנה וולונטרית לצמצום בזבוז מזון בארגונים, עסקים ורשויות מקומיות. המשרד להגנת הסביבה ביחד עם משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומשרד הכלכלה הביעו תמיכה באמנה.
במרץ 2017 ערכו משרד החקלאות ופיתוח הכפר ביחד עם ארגון TNS ומרכז מן מאוניברסיטת תל אביב האקתון לצמצום אובדן ובזבוז מזון. ההאקתון כלל שני מסלולי אתגר: הראשון עסק בשאלת הפחתת בזבוז מזון ממגזר החקלאות והשני התמקד בהתנהגות צרכנית והאפשרויות להפחית בזבוז מזון בעת הקניה, בבית או בהסעדה מוסדית. בהאקתון השתתפו למעלה מ-150 יזמים ומנטורים ובסופו הוכרזו שני מיזמים זוכים שקיבלו תמיכה להמשך פיתוח המיזם.
בשנת 2011 השיק המשרד להגנת הסביבה קמפיין הסברה שנתי בנושא "מתחילים לחשוב ירוק" (Let’s Think Green Campaign). מטרת הקמפיין היתה להוביל שינוי תפיסתי והתנהגותי בקרב הציבור בישראל בתחום הסביבה. בקמפיין שהתבסס על האסטרטגיה "חיים ירוקים. כולם מרוויחים מזה", הוצג הרווח הכלכלי והסביבתי שקיים בהתנהגות סביבתית נכונה והוצעו לציבור שורה של פעולות שביצוען יכול לחסוך כסף לכל משפחה. אחד הנושאים העיקריים בהם עסק הקמפיין היה קניה אחראית של מזון ומניעת בזבוז הנובע מקניית יתר.
החל משנת 2018, מצויין יום צמצום בזבוז המזון בחודש מרץ. ביוזמת ארגון TNS – The Natural Step.
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
בפברואר 2017 בפריסה ארצית ב- 36 רשויות, בעלות כוללת של כ-65 מיליון ₪ בשנה. עם קליטת המשפחה לתוכנית, מעביר משרד העבודה והרווחה לרשותה, באמצעות אש"ל ירושלים – כולל חב"ד, כרטיס טעון בשווי של 500 ₪ כל חודש. הכרטיס מאפשר רכישת מוצרי מזון ב-250 ₪ (ללא טבק ואלכוהול) ברשתות נבחרות ובחנויות מקומיות, וקניית ירקות ופירות ומזון יבש שמקורם בהצלת מזון (שמובלים לבתי המשפחות) ב-250 ₪ נוספים (180 ₪ ירקות ופירות, 70 ₪ מזון יבש).
ביולי 2018 פורסם דוח מחקר (47) של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, אשר בחן את אפקטיביות המיזם הלאומי לביטחון תזונתי. מתוך 968 משפחות במחקר כ-150 משפחות שיפרו את מצב הביטחון התזונתי שלהם, כאשר כ-70 משפחות עברו ממצב של אי-ביטחון תזונתי חמור לאי-ביטחון תזונתי מתון, וכ-80 משפחות יצאו ממצב של אי-ביטחון תזונתי.
כותבי המחקר מציינים כי היקף הסיוע הינו נמוך יחסית ולכן משפחות רבות נותרו במצב של אי-ביטחון תזונתי, כ-61% מהמשפחות השתמשו במשאבים שהתפנו להם לצריכת מזון ולא לצריכת מוצרים ושירותים אחרים דבר המעיד כי הסיוע ברמתו הנוכחית אינו מספק כדי לחלצן מאי-ביטחון תזונתי.
נכון לאוגוסט 2020, המיזם פועל לטובת משפחות שכבר החלו לקבל את השירות ומתוקצב עד לסוף שנת 2020.
משרד החקלאות ופיתוח הכפר
- עבודה על אריזות להארכת חיי מדף וצמצום אובדן מזון לאורך שרשרת האספקה.
- תקני איכות לתוצרת חקלאית – סטנדרטיזציה של התוצרת.
- הפעלת תכנית חינוכית בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, לעידוד צריכה נבונה של פירות וירקות במערכת החינוך.
- חקר בעיית הפחתים והצעת פתרונות למניעת איבודי מזון במהלך שרשרת השיווק של פירות וירקות בישראל.
- פיילוט לבחינת היתכנות להעברת תוצרת עודפת לנזקקים.
- גיבוש אסטרטגיות שיווק שיעודדו מכירה וקנייה של "פירות וירקות מכוערים".
- המחלקה לאחסון תוצרת חקלאית במכון וולקני מפרסמת הנחיות שימור פירות וירקות בבית הצרכן.
- פורסמו הנחיות שימור פירות וירקות לסיטונאים וקמעונאים.
- עידוד התארגנות להקמת שוקי איכרים.
נוסף על כך, משרד החקלאות קיים מיזם משותף עם לקט ישראל בשנים 2018-2020, במסגרתו הועסקו פועלים בדואים בפעילות קטיף, רכז שטח אשר מטפל בכל הקשור לפעילות הקטיף ורכב ייעודי שמסיע את הקוטפים למקום הקטיף וחזרה ליישוביהם. חשוב לציין כי המועסקים קיבלו שכר ותנאים סוציאליים מלאים. משאיות של לקט ישראל הובילו את היבול שנקטף מהשדות למרכז הלוגיסטי, שם היבול מוין, נארז ונשלח באמצעות משאיות הארגון ל-10 מרכזי חלוקה ב-6 ישובים בדואים.
בנוסף, תזונאית בדואית, מטעם לקט ישראל, העבירה סדנאות "תזונה לחיים" המותאמות לתרבות הבדואית. כל סדנא מורכבת מ- 4 מפגשים, במהלכם נחשפו המשתתפים לעקרונות ולידע בנושאים הקשורים לתזונה נבונה בתקציב מוגבל, בשילוב עם תכנים הנוגעים להתנהלות אישית ומשפחתית דיווחים מהשטח מעידים על העצמה אישית הנלווית לרכישת הידע והכלים.
רשות החברות הממשלתיות
הצעת חוק חלוקת עודפי מזון הראוי למאכל אדם שלא נמכר, התשע"ט–2019
בשנת 2019 הונחה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם הצעת חוק "חלוקת עודפי מזון הראוי למאכל אדם שלא נמכר" של חברת הכנסת מיכל רוזין. על פי הצעת חוק זה, ספקי מזון יחוייבו להתקשר עם עמותות לחלוקת מזון שלא נמכר וראוי למאכל אדם. כמו כן, החוק יסדיר את תנאי העברת עודפי המזון ליעדם.
על פי הצעה זו, ספק המזון והעמותה לחלוקת המזון לא יישאו באחריות אזרחית או פלילית לנזק שנגרם עקב חלוקת עודפי המזון.
חוק דומה קיים גם בצרפת החל משנת 2016, אשר מחייב את כל רשתות השיווק המוכרות בשטח של מעל ל-400 מ"ר לתרום את עודפי המזון לבנקי מזון, במקום להשליכם או להשמידם. גם איטליה, פולין, שוויץ וצ'כיה חוקקו חוקים דומים אשר הביאו להפחתת אובדני מזון מרשתות השיווק ולהגברת התרומות לארגוני הצלת המזון במחוזותיהן. כמו כן, במדינת מיזורי בארה"ב בשנת 2018 הועלתה הצעת חוק שעל פיה העסקים הגדולים במדינה ידרשו לתרום את עודפי המזון שלהם.
הצעת חוק להטבת מס לתרומת עודפי מזון (48)
בשנת 2017 הונחה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם הצעת חוק של הח"כים מירב בן ארי, רועי פולקמן ואיילת נחמיאס ורבין, אשר תעניק זיכוי מס בעד תרומת מזון בשווי של 50% משווי התרומה.
מטרתה של הצעת החוק היא לתמרץ יצרני מזון, משווקי מזון, יבואני מזון, עוסקים במזון ומגדלי תוצרת חקלאית ומזון מן החי, לתרום מזון, לרבות עודפי מזון, לארגונים שעוסקים בחלוקת מזון ללא תמורה לנזקקים הסובלים מאי-ביטחון תזונתי באמצעות הגדלת שיעור הזיכוי במס.
חוק דומה קיים כבר במדינות נוספות כגון צרפת, איטליה, וארה"ב. בצרפת בשנת 1988 נחקק חוק המעניק זיכוי מס בשווי של 60% משווי התרומה עבור תרומות מזון. בארה"ב מוענק זיכוי מס ברמה הפדראלית עבור תרומות לצדקה, וזיכוי מוגבר עבור תרומות מזון.
בשנת 2016 נחקק באיטליה חוק דומה המעניק זיכוי מס לתרומות מזון. החוק מגדיר את מהות אובדן המזון ומה הם עודפי מזון; קובע את היררכיית הטיפול במזון; מבהיר את סוגי המזונות שניתן לתרום (כגון מזון עם תווית שגויה, מוצרי מזון שהוחרמו על ידי רשויות ציבוריות והינן בטוחות למאכל אדם וכו'); מבהיר את מצבם של ארגוני הצדקה המחלקים מזון באופן קבוע ומפשט ומתקן תקנות ביחס לתרומת מזון.
