145,000 נפשות

יתווספו לסובלים מאי-ביטחון תזונתי כתוצאה ממשבר הקורונה *
* על פי אומדני BDO
משבר יביא להחמרת והעמקת אי-הביטחון התזונתי בקרב אלו שחיו באי-ביטחון תזונתי טרום תקופת המשבר

השפעת משבר הקורונה על אי הביטחון התזונתי בישראל

דו"ח אובדן המזון מתייחס לנתוני שנת 2019. אך בשל העובדה כי אנו בעיצומו של משבר בריאותי וכלכלי עולמי שצפוי להשפיע בין היתר על עומק והיקף אי-הביטחון התזונתי בישראל ראינו לנכון להתייחס למשבר אשר מדגיש את חשיבות יישום המלצות המדיניות [המפורטות בפרק 13].
משבר הקורונה פרץ בישראל בסוף פברואר 2020 והשפעותיו על הכלכלה התעצמו בחודש מרץ עם הטלת ההגבלות על פעילות המשק. ההגבלות הובילו לסגירת השווקים הפתוחים, המקטע המוסדי (מסעדות, מלונות, אולמות אירועים וכדומה) וכן לשיבושים בשרשראות הייצור, האספקה וההפצה בישראל ובעולם כולו.
על פי אומדני BDO המשבר יביא לתוספת של 145 אלף נפשות אשר יכנסו למצב של אי-ביטחון תזונתי שלא היו בו בעבר.

עקב משבר הקורונה צפוי לחול גידול במספר משקי הבית החיים באי-ביטחון תזונתי בשל הפגיעה הכלכלית שנגרמה למשקי בית אלו, שלא חיו באי-ביטחון תזונתי בעבר. בנוסף, המשבר צפוי להעמיק את אי-הביטחון התזונתי בקרב משפחות שכבר סבלו ממנו עוד טרם המשבר.

על פי ניתוח מיוחד שערך בנק ישראל (43) ביוני השנה, לכ-80% ממשקי הבית בישראל בעשירונים 1-4 הוצאות על תצרוכת העולות על 90% מהכנסתם הכספית נטו, דבר החושף את משקי בית אלו לפגיעה מיידית ברמת החיים עם הפגיעה בהכנסה בשל משבר הקורונה.

דו"ח החוסן האזרחי בתקופת משבר הקורונה (44) שפרסמה הלמ"ס בסוף יולי 2020, מראה כי חלה התדרדרות במצבם הכלכלי והתזונתי של אזרחי ישראל בהשוואה לשני הדו"חות הקודמים שפורסמו בחודש מאי 2020. כ-21% מהנשאלים (המייצגים כ-1.2 מיליון איש) העידו על ירידה בביטחון התזונתי וכי הם או אחד מבני ביתם צמצמו את כמות האוכל או הארוחות שהם אכלו במהלך שבוע הסקר, לעומת שיעור של 14% (כ-780 אלף איש) בדו"ח הקודם. בנוסף, בקרב 41% מהנשאלים (כ-2.3 מיליון איש) חלה החמרה במצב הכלכלי שלהם ושל משפחתם בעקבות משבר הקורונה.

כמו כן, רק 11% מהנשאלים חושבים שמצבם הכלכלי ישתפר ב-12 החודשים הקרובים ואילו 28% צופים החמרה במצבם הכלכלי.

43. ניתוח הפגיעה בתעסוקה של משקי בית בעקבות הקורונה והשפעת החזרה ההדרגתית של המשק לפעילות.
44. החוסן האזרחי בתקופת משבר הקורונה, ממצאים מהגל השלישי של הסקר (🔗 קישורית)

ישראל הינה המדינה בעלת תוחלת העוני הגבוהה ביותר בקרב מדינות ה-OECD וכן, לפי מדד הביטחון התזונתי של ה"אקונומיסט" לשנת 2019, ישראל מדורגת במקום ה-16 במונחי ביטחון תזונתי מתוך מדינות ה-OECD [ראה הרחבה בפרק 10]. כלומר, בעיית אי-הביטחון התזונתי הינה בעיה אשר קיימת בשגרה במדינת ישראל, וצפויה להחמיר עקב משבר הקורונה והשפעותיו הכלכליות.

על פי אומדני BDO המשבר יביא לתוספת של 145 אלף נפשות אשר יכנסו למצב של אי-ביטחון תזונתי שלא היו בו בעבר, בנוסף המשבר יביא להחמרת והעמקת אי-הביטחון התזונתי בקרב כ-1,870,000 איש שחיו באי-ביטחון תזונתי בתקופה טרום משבר הקורונה. מבחינה כלכלית, שווי פער אי-הביטחון התזונתי שעמד על 3.2 מיליארד ₪ טרום המשבר יגדל בכ-420 מיליון ₪.

השפעות אלו מגבירות את החשיבות בהצלת מזון, אשר יכולה לסייע במזעור הפגיעה הכלכלית של משפחות שנפגעו מהמשבר.

במקביל, הצלת מזון מאפשרת חלופה לייצור מזון הכרוך בשימוש נרחב במשאבי טבע ובצידו פגיעה סביבתית. חלופה זו מאפשרת צמצום צריכתם של מרבית המשאבים הכרוכים בייצור מזון בתקופת משבר, זאת לצד צמצום מרבית ההשפעות הסביבתיות השליליות הכרוכות בו, וכן בהשלכתו והטיפול בו כפסולת. מכאן שהצלת מזון, בנוסף למזעור הפגיעה הכלכלית כתוצאה מן המשבר, עשויה אף למזער את העלויות הסביבתיות המושתות על המשק הישראלי כתוצאה מייצור מזון שאינו נצרך בעתות אלו.

כיסאות ושולחנות במסעדה סגורה, Depositphotos