8.2 מיליארד ₪
900 מיליון ₪ העלות הסביבתית כתוצאה מאובדן מזון במקטע הביתי
אובדן מזון והצלת מזון בצריכה הביתית
ממצאי דו"ח אובדן והצלת המזון לשנת 2019 מראים כי אובדן המזון בצריכה הביתית של משקי הבית בישראל הסתכם בכ-910 אלף טון מזון (28) בשווי של כ-8.2 מיליארד ש"ח. מעבר לעלות ישירה זו, העלות הסביבתית כתוצאה מאובדן מזון במקטע הביתי עומדת על כ- 0.9 מיליארד ₪ (29).
אובדן המזון החודשי למשק בית
משק בית ממוצע בישראל זורק לפח כ-13% מההוצאה של משקי הבית על מזון, כלומר משק בית ממוצע בישראל זורק מזון בשווי של כ-3,300 ₪ לשנה (שווה ערך לצריכת מזון ממוצעת בחודש וחצי).
במונחים חודשיים, ההפסד הכספי למשק הבית מאובדן מזון במקטע הצריכה הביתית הוא 275 ₪ (זאת ללא העלות ביתר שלבי שרשרת הערך), כאשר 124 ₪ נובעים מאובדן של פירות וירקות, 86 ₪ מאובדן של דגנים וקטניות, 43 ₪ מאובדן של בשר, ביצים ודגים ו-22 ₪ מאובדן של חלב ומוצריו.
שיעור אובדן במקטע הצריכה הביתית עבור מוצרי מזון נבחרים
הגורמים העיקריים לאובדן בצריכה הביתית הכנת כמות עודפת ופג תוקף
- הכנת כמות עודפת
הכנת מזון מעבר לצרכים, לרוב עודף מזון שבושל או הוכן ולא נצרך, לעיתים בשל קניית יתר של מזון. - פג תוקף
מזון שפג תוקפו טרם נצרך במלואו. יש לציין כי מזון שאבד מכיוון שפג תוקפו קשור לקניית יתר של מזון. הרצון במגוון סוגי המזון יחד עם אי וודאות בהיקפי הצריכה במשק הבית יוצרים מצב שבו תוקפו של חלק מהמזון שנרכש פג לפני שנצרך. - מזון שניזוק או נשפך
מזון שנפגם בשל איחסון לקוי, בישול לקוי או טעויות אנוש.
שיעור אובדן מזון בצריכה הביתית בישראל ובעולם
אובדן המזון בצריכה הביתית אינו ייחודי לישראל, ושיעורי האובדן בישראל אינם חריגים בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. שיעור האובדן הגבוה ביותר בישראל, כמו גם במדינות מערביות אחרות, הינו בפירות וירקות. 23% מהירקות והפירות הנקנים נזרקים לפח בישראל, בהשוואה ל-28% בארה"ב, ו-19% באירופה. האובדן הגבוה יחסית בפירות וירקות נובע בעיקר מאורך חיי מדף קצרים ואי-הקפדה על תנאי אחסון אופטימליים.
במוצרי בשר, דגים ומוצרי חלב, שיעור האובדן נמוך יותר ועומד על כ-8%. שיעור האובדן הנמוך יותר במוצרים אלה נובע, בין היתר, מהעלות הגבוהה יותר ליחידת משקל היוצרת תמריץ כלכלי גבוה יותר להקטנת אובדן וממאפייני המוצר. שיעור האובדן של מוצרים אלו דומים למקובל באירופה, ונמוכים משיעור האובדן בארה"ב.
במוצרי דגנים וקטניות, שיעור האובדן כ-14%. האובדן במוצרים אלו נובע משילוב של מוצרים בעלי חיי מדף קצרים כדוגמת לחם ומאפים, יחד עם חיי מדף ארוכים יחסית של דגנים וקטניות לא מבושלים.
₪ 6,575
ההשפעה הכוללת של אובדן מזון על יוקר המחיה, למשק בית לשנה.
בישראל שבה ההוצאה על מזון גבוהה יחסית בהשוואה בינלאומית (31), אובדן מזון מהווה אחד מהמרכיבים בבעיית יוקר המחייה. ההשפעה של אובדן מזון על יוקר המחייה כוללת הוצאה עודפת על מזון וכן השפעת האובדן על התייקרות המזון. ההשפעה הכוללת על יוקר המחייה הינה תוספת עלות של 6,575 ₪ למשק בית בשנה במקטע הצריכה הביתית.
אובדן מזון השפעה על יוקר המחיה
יוקר המחיה ההוצאה העודפת
מזון שנקנה על ידי משקי הבית ונזרק לפח, מהווה עלות ישירה למשק הבית. בממוצע, ההפסד החודשי הישיר (ללא עלויות חיצוניות (32)) מזריקת מזון עומד על 275 ₪ למשק בית, ובהתאם לכך ההפסד השנתי הישיר עומד על 3,300 ₪ למשק בית. עלויות פינוי האשפה וההטמנה, מתגלגלות בסופו של דבר לכיסם של הצרכנים באמצעות עלויות הארנונה והמיסים העירוניים, וגורמות לעלות של 200 ₪ נוספים למשק בית לשנה עבור פינוי פסולת המזון העודפת שנזרקה.
יוקר המחיה – התייקרות המזון
מעבר להוצאה העודפת הישירה של משקי הבית עבור מזון שרכשו ולא נצרך, קייימת השפעה נוספת הנובעת מאובדן המזון בכל שלבי שרשרת הערך הקודמים לצריכה. מבחינה כלכלית, עלות המזון משקפת את כלל עלויות היצור והמכירה בכל שלבי שרשרת הערך – גידול, יצור, אריזה, שינוע ושיווק. לכן, מחיר המזון ברשתות השיווק מגלם את אובדן המזון במקטע הקמעונאי. בדומה, מחיר המזון הסיטונאי משקף את אובדן המזון במקטעי החקלאות והתעשייה. בסופו של דבר עלויות האובדן בכל שלבי שרשרת הערך מתגלגלות לכיסו של הצרכן, וגורמות לעלות שנתית נוספת של 2,900 ₪ באמצעות התייקרות של כ-11% במחירי המזון.
יוקר המחיה – השפעה סביבתית מפליטות גזי חממה ומזהמי אוויר
ההשפעות הסביבתיות הנלוות לאובדן מזון משפיעות באופן עקיף על יוקר המחייה. לפליטת מזהמים לאוויר השפעות חיצוניות שליליות על בריאות האדם ועל הסביבה אשר עלותן מושתת על המשק בכללותו בעיקר כהוצאה על בריאות. על מנת להביא אותן בחשבון ולשקף את השפעתן, מחושבים ערכי העלויות החיצוניות כתוצאה מההשפעות הסביבתיות השליליות. עלויות חיצוניות אלו מבטאות ערך כספי של אובדן רווחה חברתית מפליטת מזהמים (33).השפעות סביבתיות אלו נאמדות בכ-1 מיליארד ₪ למשק הישראלי בשנת 2019 ובכ-175 ₪ למשק בית.
מעבר להשפעה הישירה על יוקר המחיה, לאובדן המזון ולפינוי והטמנת הפסולת עלויות עקיפות הנובעות הן מהשפעות עקיפות של שינוע הפסולת, שריפת דלקים, עומס על הכבישים, נזק סביבתי הנוצר עקב פליטות של גזי חממה וזיהום הקרקע. הטמנת הפסולת האורגנית בקרקע גורמת לפסולת זו להתפרק ובתהליך זה נפלט גז מתאן, גז חממה אשר פוטנציאל ההתחממות הגלובלית שלו (GWP – global warming potential) גבוה פי 84 ביחס לפחמן דו-חמצני בטווח הקצר (20 שנה), ופי 28 בטווח הארוך (100 שנה) (34).
על פי ממצאי דו"ח אובדן המזון לשנת 2019, 910 אלף טון של פסולת אובדן מזון ביתית נשלחה להטמנה, וגרמה לתוספת של כ-290 אלף נסיעות בשנה של משאיות פינוי אשפה הגורמות לזיהום אוויר, גודש בכבישים ומפגעי רעש ותאונות. לכן, מעבר לאובדן מזון בשווי של 8.2 מיליארד ₪ בצריכה הביתית, ועלות של 0.5 מיליארד ₪ לפינוי פסולת אובדן המזון הביתית, נגרמו גם עלויות חיצוניות נוספות הנובעות מהשפעות של גודש התנועה ואיכות הסביבה.
הנסיון הבינלאומי אמצעים להפחתת אובדן מזון במשקי הבית
במדינות שונות נעשו מאמצים להקטנת אובדן המזון בקרב משקי הבית, מאמצים אלו נעשים במספר מישורים, הגברת המודעות הצרכנית לאובדן מזון, חינוך למניעת אובדן, שימוש בטכנולוגיה להקטנת האובדן וכדומה. להלן מספר מקרים נבחרים מהעולם למאמץ להקטנת אובדן מזון בקרב משקי הבית:
בבריטניה בשנת 2013 החל פרויקט Love Food – Hate Waste של ארגון WRAP. מטרת הקמפיין הייתה להעלות את המודעות של חשיבות צמצום אובדן מזון ולסייע בנקיטת פעולות בנושא. הפרוייקט כלל פרסומים באמצעים דיגיטליים ואירועים קהילתיים כמו שיעורי בישול. כחלק מהפרויקט הוקם אתר יעודי המכיל מידע המסייע בהפחתת בזבוז המזון, למשל – כיול המעלות האופטימליות במקרר, חשיבות הכנת רשימת קניות וכדומה.
אירגון ה-WRAP בדק את השפעות פרויקט זה במערב לונדון במשך חצי שנה – בין אוקטובר 2012 למרץ 2013. בסיום הקמפיין נמצא כי כמות הפסולת ירדה ב-14% מבחינה כמותית – אובדן המזון ירד מ-2.6 ק"ג למשק בית בשבוע לפני הקמפיין, ל-2.2 ק"ג למשק בית בשבוע לאחר הקמפיין. ניתוח עלות תועלת של הפרויקט העלה כי על כל 1.00 ליש"ט שהשקיעו בקמפיין נחסך אובדן מזון בשווי 8.00 ליש"ט.
גם בישראל המחלקה לאחסון תוצרת חקלאית במכון וולקני פרסמה הנחיות לשימור פירות וירקות בבית הצרכן (35).
דרך נוספת לצמצום אובדן המזון היא על ידי שימוש באמצעים טכנולוגיים. בהולנד נערך מחקר אודות הטמפרטורות האופטימליות להארכת חיי המדף של מוצרים שונים. בעזרת שינוי טמפרטורת האיחסון הצליחו החוקרים להאריך משמעותית את חיי המדף של המוצרים.
דרך שלישית לצמצום הפסולת הביתית יכולה להתבצע על ידי מיסוי, במספר מדינות נהוגה שיטת "שלם כפי שתזרוק" ("Pay As You Throw"). כיום שיטה זו פועלת ברמה המקומית במדינות בארה"ב ובקנדה (36), אוסטריה, גרמניה, ספרד, יפן ומדינות נוספות. בשיטה זו משק הבית משלם לרשות המקומית או לגורם איסוף הפסולת, כתלות בכמות הפסולת הלא ממוינת אותה הוא זורק. שיטת "שלם כפי שתזרוק" מעודדת הן מחזור והן הקטנת פסולת המזון הנזרקת המהווה חלק משמעותי ממשקל הפסולת הביתית.
היקף אובדן המזון השנתי במשקי הבית - 2019
