בישראל, כמו במדינות אחרות בעולם, פועלים לעידוד הפחתת אובדן מזון והצלתו אולם טרם נקבעה מדיניות ממשלתית לקידום הנושא
מבחינה כלכלית
מקרה ברור של כשל שוק. במחירי השוק, אין כדאיות להצלת המזון, אולם במחיר כלכלי המשקף את הערך האלטרנטיבי והתמורה התזונתית, קיימת כדאיות גבוהה להצלת המזון.
חברתית
המזון המוצל שייתרם לנזקקים יביא לצמצום אי השוויון ועלייה בביטחון התזונתי של תושבי המדינה.
סביבתית
מאמץ זה יחסוך משאבים רבים (אנרגיה, מים, קרקע, כמיקלים), יקטין פליטות גזי חממה ומזהמים לאוויר ויפחית את כמויות הפסולת המועברת להטמנה.
המלצות מדיניות לעידוד הפחתת אובדן מזון והצלת מזון
דו"ח אובדן והצלת המזון הלאומי 2019, בדומה לקודמיו, מצביע על כדאיות גבוהה להצלת מזון, מההיבטים הכלכליים, החברתיים והסביבתיים.
- מבחינה כלכלית
מקרה ברור של כשל שוק. במחירי השוק, אין כדאיות להצלת המזון, אולם במחיר כלכלי המשקף את הערך האלטרנטיבי והתמורה התזונתית, קיימת כדאיות גבוהה להצלת המזון. - חברתית
המזון המוצל שייתרם לנזקקים יביא לצמצום אי השוויון ועלייה בביטחון התזונתי של תושבי המדינה. - סביבתית
מאמץ זה יחסוך משאבים רבים (אנרגיה, מים, קרקע, כמיקלים), יקטין פליטות גזי חממה ומזהמים לאוויר ויפחית את כמויות הפסולת המועברת להטמנה.
מומלץ לבחון את כלי המדיניות הבאים לעידוד הפחתת אובדן מזון והצלת מזון
1
קביעת יעד לאומי להפחתת אובדן מזון והצלתו
יעד אשר יקבע הפחתה של 50% בהיקף אובדן המזון עד לשנת 2030, בהתאם לעקרונות שגיבש האו"ם.
קביעת יעד לאומי מעלה את הנושא לסדר היום הציבורי ומהווה מחויבות לפעול למימוש היעד.
במקביל לקביעת היעד, יש צורך ליצור כלי מדידה ובקרה שיאפשרו בחינה שוטפת של העמידה ביעד שנקבע.
2
גיבוש תוכנית לאומית להפחתת אובדן מזון והצלת מזון
התוכנית תתייחס לאובדן המזון לאורך כל שרשרת הערך ולכלל התנאים הנדרשים (תפעוליים, רגולטוריים, כלכליים) למימוש הדרגתי של יעד צמצום אובדן המזון ולהצלת מזון.
3
תשלום בגין פסולת מסחרית
כיום מונהג מנגנון וולנטרי לפיו מתאפשר לרשויות מקומיות לגבות מבתי עסק אגרה ייעודית בגין איסוף פסולת מסחרית (49). מומלץ לבחון הפיכת מנגנון זה למחייב בכלל הרשויות בישראל. לצורך כך יש להסדיר את הקריטריונים לפיהם יגבה התשלום לפסולת מסחרית לכלל בתי העסק וכן את גובה התשלום כך שייווצר תמריץ כלכלי להפחתת השלכת פסולת בכלל ופסולת מזון בפרט ממפעלי המזון, רשתות השיווק, מסעדות, בתי מלון, אולמות אירועים וכדומה. העסק שהוא המקור של הפסולת האורגנית יידרש לשאת בעלויות הטיפול בפסולת זו והתשלום ייצר תמריץ עבור עסקים אלה לתרום את המזון במקום להשליכו.
49. על פי עקרון המזהם משלם בהתאם לקריטריונים אחידים לגבי 'פסולת עודפת' שהוגדרו על ידי משרד הפנים
4
תמיכה ממשלתית בפעולות לטובת הפחתת אובדן מזון / הצלת מזון
בחינת מתן תמיכות בפעילויות ומיזמים להפחתת אובדן מזון / הצלת מזון שמטרתן להביא להפנמת התועלות הסביבתיות מהפחתת אובדן מזון ומהצלת מזון.
5
הסדרה מחודשת של תאריכי תפוגה
בחינת הצורך לעדכון הסטנדרטים בקביעת תאריכי התפוגה של מוצרי מזון שונים, תוך הקפדה על בריאות הציבור מחד, ומניעת בזבוז מזון מאידך, וכן בחינת אופן הצגת תאריכי התפוגה בצורה ברורה יותר לצרכן.
6
הצלת מזון בגופים ממשלתיים ומתוקצבים
בחינת האפשרות לחייב גופים מתוקצבים על ידי המדינה, המנהלים (ישירות או באמצעות קבלן משנה) מטבח המאכיל מעל 1,000 איש ביום להתקשרות עם עמותת הצלת מזון מוכרת כתנאי לתקציב ממשלתי (כולל גופים ביטחוניים, מפעלי הזנה של בתי הספר, חברות ממשלתיות וכד').
7
הצלת מזון כתנאי להשתתפות עסקים פרטיים במכרזים ממשלתיים
בחינת האפשרות לחיוב גופים פרטיים המשתתפים במכרזים ממשלתיים לאספקת שירותים כלשהם למדינה (לא רק בתחום המזון), אשר יש להם מקורות מזון ברי הצלה, בהתקשרות עם עמותת הצלת מזון מוכרת, כתנאי סף להתקשרות.
8
תרומתה של הרגולציה הקיימת לאבדן מזון
קיימים דברי חקיקה אשר תורמים להשמדתו ואובדנו של מזון טוב, מזין וראוי למאכל. נדרשת בחינה מקיפה של הדין הקיים בישראל ותיקונו באופן שימנע אובדני מזון ויעודד את הצלתו באמצעות מערכת תמריצים שתביא להצלת עודפים אלו והעברתם לנזקקים.
