17%

שיעור ההוצאה על מזון בצריכה הפרטית בישראל, בין הגבוהים ב- OECD
chapter 9 2.1

זמינות המזון

אספקה של כמויות מספקות של מזון באופן עקבי.

נגישות למזון

למשפחה די משאבים כדי להשיג מזון בכמות מספקת.

שימוש במזון

קיום תנאי תברואה, מים ומודעות המשפחה לשימוש הולם במזון.

כמה מזון נדרש להשלמת פער צריכת המזון בישראל?

על פי נתוני ה-OECD אשר בוחן את תוחלת העוני אחרי מיסים והעברות (עבור קו עוני בגובה 50% מחציון ההכנסה הפנויה) מצבה של ישראל הדרדר בשיעור תוחלת העוני בהשוואה לנתוני שנה שעברה. ישראל הינה המדינה בעלת תוחלת העוני הגבוהה ביותר בקרב מדינות ה-OECD. מנגד, על פי דו"ח העוני של הביטוח הלאומי תוחלת העוני בקרב משפחות בישראל ירדה מ-18.4% בשנת 2017 ל-18% בשנת 2018, כאשר הפער נובע מסולם שקילות שונה לייצוג היתרונות לגודל למשק בית.

דירוג ישראל במדדי אי-שוויון וביטחון תזונתי

מקור: משרד החקלאות האמריקאי – USDA ו-Global Food Security Index.
על פי נתוני ה-OECD ישראל נותרה בין המדינות בעלות שיעור אי שיוויון גבוה, כפי שנמדד במדד ג'יני, ישראל ממוקמת במקום השביעי בהיקף אי השוויון אחרי מקסיקו, טורקיה, ארה"ב, אנגליה, ניו זילנד ולטביה. אי שוויון בחלוקת הכנסות הינו אחד מהאתגרים המרכזיים העומדים בפני המשק הישראלי כאשר אי-ביטחון תזונתי הינו אחד התוצרים של חוסר שוויון בחלוקת הכנסות במשק. במדד הביטחון התזונתי ישראל ירדה במיקומה היחסי בהשוואה למדינות ה-OECD, בשל שיפור במדד הביטחון התזונתי של בלגיה, יפן וניו זילנד. בבחינת מיקומה היחסי של ישראל בשיעור ההוצאה על מזון, הדרדרה ישראל במקום אחד עקב ירידה קלה בשיעור ההוצאה על מזון בפולין.

על פי ההגדרות של ארגון הבריאות העולמי, אשר משמשות גם את הביטוח הלאומי בישראל, ההגדרה של ביטחון תזונתי מושתתת על שלושה מוקדים:

1. זמינות המזון 
אספקה של כמויות מספקות של מזון באופן עקבי.

2. נגישות למזון 
למשפחה די משאבים כדי להשיג מזון בכמות מספקת.

3. שימוש במזון 
קיום תנאי תברואה, מים ומודעות המשפחה לשימוש הולם במזון.

על פי קריטריונים אלו, שהם בעיקרם סובייקטיביים, מעריך מחקר שערך הביטוח הלאומי בישראל (40) כי כ-18% מאוכלוסיית ישראל נמצאת במצב של אי-ביטחון תזונתי. אוכלוסייה זו כוללת כ-8.8% שנמצאים במצב של אי-ביטחון תזונתי ניכר וכ-9% המצויים במצב של אי-ביטחון תזונתי מתון או קל. לפי מדד הביטחון התזונתי של ה"אקונומיסט" לשנת 2019, ישראל מדורגת במקום ה-16 במונחי ביטחון תזונתי מתוך מדינות ה-OECD, ובשיעור ההוצאה על מזון מתוך ההוצאה על צריכה פרטית ישראל נמצאת במקום השישי מתוך מדינות ה-OECD.
40. סקר ביטחון תזונתי 2016, ממצאים סוציו כלכליים עיקריים, המוסד לביטוח לאומי.
מקור: 2019 Global Food Security Index Economist.
ההשוואה בין נתוני מדד אי-שוויון לנתוני תוחלת העוני, מראה כי דווקא ארה"ב, שבה, בדומה לישראל, רמת אי-השוויון ותוחלת העוני הן מהגבוהות במדינות המפותחות, רמת הביטחון התזונתי הינה הגבוהה ביותר אחרי אירלנד. נראה כי רמת הביטחון התזונתי הגבוהה בארה"ב, למרות רמת אי-השוויון הכללי הגבוהה, הינה תוצאה של מודעות ציבורית רבת שנים לבעיית הביטחון התזונתי, הבאה לידי ביטוי בין היתר בתוכנית תלושי המזון (food stamps) להבטחת מזון לאוכלוסיות נזקקות. כמו כן, ארה"ב היא חלוצת שיטת בנק המזון (food bank) להצלת עודפי מזון וחלוקתם לנזקקים, והינה בין המובילות בעולם במדיניות להסרת חסמים לתרומת מזון אבוד.

ההשוואה בין נתוני מדד אי-שוויון לנתוני תוחלת העוני, מראה כי דווקא ארה"ב, שבה, בדומה לישראל, רמת אי-השוויון ותוחלת העוני הן מהגבוהות במדינות המפותחות, רמת הביטחון התזונתי הינה הגבוהה ביותר אחרי אירלנד. נראה כי רמת הביטחון התזונתי הגבוהה בארה"ב, למרות רמת אי-השוויון הכללי הגבוהה, הינה תוצאה של מודעות ציבורית רבת שנים לבעיית הביטחון התזונתי, הבאה לידי ביטוי בין היתר בתוכנית תלושי המזון (food stamps) להבטחת מזון לאוכלוסיות נזקקות. כמו כן, ארה"ב היא חלוצת שיטת בנק המזון (food bank) להצלת עודפי מזון וחלוקתם לנזקקים, והינה בין המובילות בעולם במדיניות להסרת חסמים לתרומת מזון אבוד.

למרות שרמות העוני ואי-השוויון בישראל ובארה"ב דומות, בישראל משקל ההוצאה על מזון בצריכה הפרטית הינו בין הגבוהים ב-OECD, כ-17%, פי 2.5 ביחס לארה"ב. לפיכך, מדיניות הצלת מזון וחלוקתו לשכבות מוחלשות הינה מדיניות רווחה אפקטיבית בישראל, בה חלק נכבד מההוצאה של משקי הבית הינה על מזון.

ההוצאה לנפש על מזון ביחס להוצאה נורמטיבית לביטחון תזונתי
בחלוקה על פי מאיונים

מקור: עיבודי BDO על בסיס נתוני למ"ס 2018.

הגדרת הביטחון התזונתי הינה הגדרה סובייקטיבית. כדי לבחון את האפקטיביות של הצלת מזון ככלי מדיניות להגדלת הביטחון התזונתי בישראל, התבסס הדו"ח על המתודולוגיה של צ'רניחובסקי ורגב 41 שמגדירה את ההוצאה הנורמטיבית על מזון, כרמת ההוצאה על מזון הנשארת קבועה גם כאשר הכנסת משק הבית גדלה.

לצורך בחינת רמת ההוצאה הנורמטיבית על מזון 42, נבחנה ההוצאה על מזון של המאיונים הנמוכים ביחס לרמה הנורמטיבית. הניתוח בפרק זה מראה כי בשני המאיונים התחתונים (במונחי צריכה לנפש סטנדרטית), היקף ההוצאה על מזון הינו כמחצית מהרמה הנורמטיבית. יש לציין כי חישוב זה אינו כולל את השפעת משבר הקורונה על בעית אי-הביטחון התזונתי [ראו פרק 11].

41. דפוסי ההוצאה על מזון בישראל, מרכז טאוב, 2014.
42. ללא ארוחות מחוץ לבית, אלכוהול ומשקאות חריפים ומשקאות קלים.

הפער בהוצאה על צריכת מזון ביחס לרמת ההוצאה הנורמטיבית עבור האוכלוסיה המתאפיינת באי בטחון תזונתי במליוני ₪